<h1>סמ"ג לאוין סימנים ע'—ע"ה</h1>
<h2>דף ז:</h2>
ומכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב כגון סכין שנפגמה ביום טוב ושפוד שנרצף וגריפת תנור ביום טוב פלוגתא דר' יהודה ורבנן, דתניא (ביצה כ"ח ב') אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד ר' יהודה אומר אף מכשירי אוכל נפש, ואפילו ר' יהודה לא שרי אלא במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב דכתיב (שמות י"ב ט"ז) הוא לבדו יעשה לכם ודרשינן הוא ולא מכשיריו כגון מכשירין שאפשר לעשותן מעי"ט ודרשינן לכם לכל צרכיכם לרבות מכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב ופוסק שם הלכה כר' יהודה (ע"פ בה"ג דף ל"ה ג'). אומר רבינו יצחק בר' שמואל דמכשירין דין הוא שיהו מותרין מן התורה בכל עניין אם לא מיעט רחמנא, הוא, שהרי כך יהיו טובים אם נעשו אתמול כאילו נעשו היום, אבל אוכל נפש ודאי אסור מן התורה אלא בדבר המתקלקל אם נעשה אתמול ולהכי גזרינן (ביצה ג' א' ע"ש בתד"ה גזירה) בפירות הנושרין גזירה שמא יתלוש ובמשקין שזבו גזירה שמא יסחוט מפני שתלישה וסחיטה אסורין מן התורה בדבר שאינו מתקלקל אם נעשה מאתמול, שאם נאמר שתלישה וסחיטה עצמה אסורין מדרבנן גזירה י"ט אטו שבת אם כן היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגז[ו]ר גזירה לגזירה. כתב בה"ג (שם) אע"ג דסתם לן תנא במתניתין כרבנן בפ"ק דמגילה אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד, כיון דמותבינן ממתניתין (ביצה ל"ה ב') דמשילין פירות דרך ארובה בי"ט לאין בין י"ט לשבת ומתרץ רב פפא (שם ל"ז א') דההיא דאין בין יום טוב לשבת כבית שמאי וההיא דמשילין כב"ה ורבי יהודה כב"ה וכן הלכה. ומידי דלאו לצורך אוכל נפש לא מיבעיא במלאכה דאורייתא דאסיר ביום טוב אלא אפילו שבות דרבנן נמי אסיר, דתנן (ביצה ל"ו ב') כל שחייבין עליו משום שבות משום רשות משום מצוה חייבין [עליו] ביום טוב (בה"ג שם). וסכין שנפגמה ביום טוב אף על גב דהלכה כרבי יהודה דשרי אמרו חכמים (שם כ"ח ב') הלכה ואין מורין כן דילמא אתי לאיחלופי בסכין שנפגמה מערב י"ט. ר"י התיר בתשובה אחת ללבן בי"ט מחבת שקור' טרפ"א שאפו בו [תחתיה] ביום פלדו"ן ואחר הליבון אפו תחתיה מיד פשטיד"א של בשר, דמשום תיקון כלי אין כאן איסור דנראה כמחממה לבשל תחתיה, ומשום מכשירין נמי ליכא שהרי הבערה זו צריכה לבשל דבלא כן צריך לצורך אוכל נפש.
